לערבב שפות זה לא בעיה

“אמא, אני רוצה hagelslag!” חצי עברית, חצי הולנדית, ברור לגמרי.

הורים רבים נלחצים כשהילד מערבב שפות. הוא מבולבל? הוא אי פעם ידבר כמו שצריך באחת מהן? בואו נסתכל על זה ברוגע.

למה ילדים מערבבים

ילדים דו-לשוניים משתמשים בכל מה שיש להם. כשחסרה להם מילה בשפה אחת, הם שואלים אותה מהשפה השנייה. זו לא טעות, זו תושייה. גם מבוגרים שמדברים שתי שפות עושים בדיוק אותו דבר.

לעיתים קרובות הערבוב גם תלוי בהקשר. מילים ששייכות לגן (ארוחת העשר, המשחקים בחצר) מגיעות בהולנדית, ומילים ששייכות לבית מגיעות בעברית. זה הגיוני לגמרי.

קרחון אחד, שתי פסגות

החוקר ג’ים קאמינס תיאר שפות כשתי פסגות של אותו קרחון. מעל המים הן נראות נפרדות, אבל מתחת למים יש להן בסיס משותף: הבנת סיפורים, חשיבה, ההבנה איך שיחה עובדת. מה שילד לומד בשפה אחת מחזק גם את השנייה.

אז זמן בעברית הוא לא זמן שנלקח מההולנדית.

מה אנחנו יכולים לעשות

• מגיבים לתוכן, לא לערבוב. קודם כל מתייחסים למה שהילד רוצה לספר לנו.
• מציעים את המילה, בעדינות. “אה, אתה רוצה סוכריות צבעוניות!” בשפה שבה אנחנו מדברים, בלי לתקן.
• יוצרים רגעים עשירים בשפה. קריאה משותפת, שירים וסיפורים לפני השינה בשפת הבית חשובים מאוד.
• נשארים רגועים. ילד שמרגיש ששתי השפות רצויות ימשיך להשתמש בשתיהן.

רוצים לדבר על התוכנית השפתית של המשפחה? שלחו לי הודעה.